דרעי נ' חברת המתנסים - מתנ"ס בית שמש

פסק דין

התובע, מר אבנר דרעי, עבד בתפקידים שונים במתנ"ס שבניהולה של הנתבעת, מיום 21.6.05 ועד ליום 10.3.08, מועד בו פוטר.

הרקע לפיטוריו של התובע היה אירוע לנוער שקיים התובע במתנ"ס. נטען נגדו כי במסגרת אותו אירוע הוא גבה כספים מהורי הנערים אך לא העביר את כל הכספים למתנ"ס וכן כי לא מנע הכנסת משקאות אלכוהוליים לאירוע. בעניין אי העברת הכספים למתנ"ס הוגשה נגד התובע תלונה למשטרה.

בעקבות אותו אירוע הוקמה ועדה של ממלאי תפקידים בנתבעת ששמעה את התובע והמליצה לפטר אותו. התובע טען כי אותה ועדה היתה ועדת הביקורת של הנתבעת. גם העד מטעם התובע, מר שלום אדרי, העיד כי אותה ועדה היתה ועדת ביקורת. מנכ"ל הנתבעת באותה עת, מר הוד גדנקן, שהעיד בפנינו, שלל זאת וטען כי הועדה היתה ועדת שימוע של ממלאי תפקידים בנתבעת שהורכבה לאותו עניין (ועדת אד-הוק). אנו מעדיפים את גרסת מר גנדנקן בעניין זה, אשר נתמכת במוצג נ/2 בו מתוארת אותה ועדה כ"ועדת שימוע".

ביום 10.3.08 מסר מנכ"ל הנתבעת, מר הוד גדנקן, מכתב פיטורים לתובע בו פירט את הנימוקים להחלטת הפיטורים. הנימוקים היו חוסר אמון בתובע, התנהגות בלתי הולמת של התובע ובכלל זה קיום אירוע נוער במתנ"ס ללא דיווח למנהלת ולרשויות כנדרש, מתן אפשרות להכניס משקאות אלכוהוליים לאירוע וגביית כספים ואי העברתם למתנ"ס, תפקוד לקוי.

התובע טען כי פיטוריו היו שלא כדין בשל כך שהועדה ששמעה אותו לא היתה מוסמכת להמליץ על פיטוריו שכן רק ועדת כוח אדם וכספים של הנתבעת היתה מוסמכת לעשות כן. מהעדויות שבאו בפנינו (עדות התובע ועדות העד מטעמו, מר אדרי וכן עדות מר גדנקן) עולה כי נערכה התייעצות עם היועץ המשפטי של הנתבעת וזה המליץ להביא את עניין פיטורי התובע בפני ועדת כוח אדם וכספים. מנכ"ל הנתבעת דאז, מר גנדקן, העיד כי עוד בתקופת כהונתו כמנכ"ל (שהסתיימה בסוף חודש 5/08) התקבלה החלטה על ידי הנהלת הנתבעת להעביר את עניינו של התובע לועדת כוח אדם וכספים לבדיקה נוספת. עדות זו נתמכת במוצג ת/2, שהינו "ריכוז החלטות מישיבת הנהלה 4/08 מיום 5.5.08", בו נרשמה החלטה בעניינו של התובע "להעביר את כל הפרוטוקולים של ועדת שימוע לוועדת כ"א וכספים לבדיקה נוספת ואם יש צורך לזמן עובד זה או אחר, הועדה רשאית לזמן עובד לשימוע תוך שבועיים".

לאחר פיטוריו ביום 10.3.08, שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים בדרך של שחרור כספים שהופקדו לטובתו בקרן פנסיה מבטחים וקופה מרכזית לפיצויים (נספחים ב'-ד' לכתב ההגנה). הפיצויים שולמו לתובע כנגד התחייבות שלו להחזירם אם ועדת כוח אדם וכספים תחליט לבטל את פיטורים (נספח ה' לכתב ההגנה).

התובע הגיש תביעה זו על גבי טופס 3 לפי תקנה 13(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, המיועד לתביעות לפיצויי פיטורים. בכתב התביעה טען התובע:

"פוטרתי עקב תלונה במשטרה – שלא כחוק. לאחר ישיבת וועדת כוח אדם בוטלו הפיטורים והושעיתי. הוחלט שאני אקבל 50% משכרי עד בירור התלונה וכך היה, לאחר כמה חודשים שאני מושעה עם חצי משכורת, הופסקו בפתאומיות המשכורות שמגעיות לי לכן ביקשתי להתפטר".

בהמשך כתב התביעה טען התובע כי סכום פיצויי הפיטורים המגיע הוא 25,000 ₪, וכי לא קיבל סכומים כלשהם על חשבון הפיצויים, אלא "קיבלתי צ'קים שלא נפרעו". בהמשך הוסיף כי "קיבלתי צ'קים שלא כובדו".

כתבי הטענות בהליך והמחלוקות העולות מהם

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי לתובע שולמו מלוא פיצויי הפיטורים שהגיעו לו. כן טענה כי בחודש 5/08 נעשו חילופי גברא במתנ"ס ויו"ר ההנהלה נכנס לתפקד מנהל המתנ"ס בפועל. או אז הועלתה בקשה מטעם היו"ר, בעקבות לחצים שהופעלו על ידי התובע, לבטל את פיטורי התובע ולהשעותו בלבד עד לקבלת תוצאת החקירה במשטרה, ואולם אין כל החלטה של הנהלת המתנ"ס על ביטול פיטורי התובע או על השעייתו או על תשלום מחצית משכרו.

עוד טענה הנתבעת בכתב הגנתה טענת קיזוז שעילתה בצ'קים של הנתבעת שנמסרו לידי התובע כשהם חתומים על ידי מורשה חתימה אחד בלבד, שאחד מהם, בסך 4,500 ₪, הוצג לפירעון שלא כדין על ידי צד ג' ולאחר חילול הצ'ק, הוגש לביצוע בהוצאה לפועל. במועד הגשת כתב ההגנה הנתבעת לא טענה שחוייבה לשלם לצד' ג' את סכום הצ'ק, אך טענה כי ככל שתחוייב לשלם סכומים על פי אותם צ'קים שנמסרו לתובע, היא זכאית לקזז סכומים אלה כנגד כל סכום שייפסק לטובת התובע.

מטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת עולה הודייה בטענת התובע כי נמסרו לו צ'קים של הנתבעת. אין מחלוקת כי מדובר בצ'קים מוצגים ת/3 ו-ת/4.

מכתבי הטענות עולה, איפוא, שהמחלוקות בהליך זה הן כדלהלן:

א.האם נכונה טענת התובע כי לאחר פיטוריו הוחלט על ביטול פיטוריו והשעייתו תחתם, תוך תשלום מחצית משכורתו, וזאת עד להחלטת המשטרה בתלונה שהוגשה נגדו?

ב.האם זכאי התובע לתמורת הצ'קים שנמסרו לו?

דיון והכרעה

לפני שנכריע במחלוקות הנ"ל, עלינו להתייחס לטענת הנתבעת כי בפני בית הדין מונחת אך תביעה לפיצויי פיטורים. טענת הנתבעת נסמכת על הטופס עליו הוגשה התביעה. מאחר שאין מחלוקת כי לתובע שולמו מלוא פיצויי הפיטורים שהגיעו לו בגין תקופת עבודתו, טוענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות.

טענת הנתבעת אינה מקובלת עלינו. טענות התובע פורטו בכתב התביעה ומהן עולה כי תביעתו אינה לפיצויי פיטורים, חרף הטופס עליו היא הוגשה. הנתבעת השיבה לטענות אלה לגופן בכתב הגנתה. מהות התביעה נקבעת לפי תוכן הטענות המועלות בכתבי הטענות ולא לפי הכותרת של הטופס עליו הוגשה התביעה.